איך מורה דיגיטלי נולד?

ענקי הטכנולוגיה החינוכית של משרד החינוך נפגשו למיט-אפ – סיעור מוחות הדן בשאלה מיהו המורה הדיגיטלי במטרה להשפיע על דמות המורה ולשפר את תהליכי הלמידה וההוראה בישראל. המיט-אפ התקיים במגדלי אלון במרכז תל אביב בנוכחות יותר מ-150 משתתפים שמאמינים בשילוב טכנולוגיה בהוראה.








כהרגלי מזה שנים, לפני שיצאתי למיט-אפ בנושא "מיהו המורה הדיגיטלי", הפניתי את השאלה לילדיי, הרי הם באמת לקוח הקצה, הם אלו שיודעים באמת Vאם יש צורך שהמורה יהיה דיגיטלי ומה זה אומר. בן ה-21 הגדיר את המורה הדיגיטלי כך: מישהו שמעביר תוכן לאחרים בלי להיפגש איתם. האם הוא מושפע מהלימודים באוניברסיטה או שזו אכן הגדרה שתוחמת את הגבולות בצורה ברורה? בן ה-17 הזכיר שרוב המורים של היום אינם מעודכנים ברוב האמצעים הדיגיטליים, ולכן לדעתו כדאי ל"יישר קו" בקרב המורים להכרת העולם הדיגיטלי כפי שהוא נתפס בעיני הילדים. בת ה-12 תיארה את עצמה מגיעה לבית הספר עם מחשב נייד שבו מאורגנים בתיקיות המקצועות, ובתוך כל אחת מהן מוכנים מראש לפי נושאים: סרטונים, חידוני קהות (kahoot), משחקים ופעילויות מתוקשבות. לצורך זה המורה הדיגיטלי צריך לדעת להכין מראש פעילויות מתוקשבות שונות. 

מצוידת במידע זה הגעתי סקרנית למיט-אפ. 


איך מיט-אפ נולד? 

הרעיון לדיון המעניין בנושא מיהו המורה הדיגיטלי התחיל בדף הפייסבוק של חדשנות טכנולוגית בחינוך של משרד החינוך. ההשתלשלות של התגובות ומספרן גילו כמה סוגיות מעניינות, כגון: האם המורה הדיגיטלי חייב להיות מומחה בכלים דיגיטליים? אילו תהליכים דיגיטליים מוביל המורה הדיגיטלי? האם יש טעם במדרוג של ההגדרה "מורה דיגיטלי", ולצורך מה? 

וכמו כל דבר שמציף בעיה ומעורר סקרנות – היחידה לחדשנות טכנולוגית של משרד החינוך בראשות איתן קליינמן – מנהל חדשנות טכנולוגית, וענבל נגבי – רכזת הפרויקט, הרימו את הכפפה וארגנו את המיט-אפ – מפגש פנים אל פנים לצורך דיון מסודר, במטרה להגיע לתובנות בנושא ולבדוק איך ניתן לשפר את החינוך בעולם הדיגיטלי. 


נתן דביר, יזם ומורה למדעים, שפיתח את אתר "כאן שואלים" שבו שואלים הילדים שאלות מדעיות, פתח ואמר: "יאנוש קורצ'אק אמר שכל ילד צריך שיהיה מבוגר אחד שיאמין בו. בסגנון זה: לכל מורה יש מנהל אחד שיאמין בו, וכאן המקום להודות למנהלת שלי דבורה שהאמינה בי".

המיזם הוקם מתוך מצוקה של מחזור במורים, באקדמיה ובתעשייה בתחום המדעים לעומת ההישגים המדעיים של ישראל. השאלה איך מחברים את הדור הצעיר למטרות המדעיות. החזון: למידת מדעים בצורה משמעותית מבוססת פדגוגיה מוטת עתיד. לצורך זה נבנה האתר "כאן שואלים" במטרה לעודד את התלמידים לשאול שאלות. כך יקבלו התלמידים תשובות מדויקות מהמומחים מהר יחסית. ילד מצלם תופעת טבע ומשתף את כולם וכולם משתתפים – כפועל יוצא, המורה ידבר על השאלה או על התופעה שעלתה, והתלמידים יפיקו יותר תועלת מכך. 
איתן קליינמן ואורית טאטי העניקו תעודות ליזמים במסגרת מיזם EdStart.   


הנקודה החינוכית ארכימדס

ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיות ומערכות מידע, ראש מינהל תקשוב במשרד החינוך: "מרגש מאוד שיש קהילת חדשנות בפייסבוק. זה המיט-אפ הרביעי. היום נתרכז בנושא המורה הדיגיטלי שהחל בשאלה שכתב  טל חיים-ים וזכתה ל-1800 צפיות, וכמעט ל-200 תגובות. בעיניי זו היתה שאלת ארכימדס. 

ארכימדס אמר שאם יתנו לו נקודה רחוקה מחוץ לכדור הארץ – הוא יוכל להרים את כדור הארץ. הרעיון הוא לבנות מחוון עם שלבים מתוכננים, בדיוק כמו שעשו בתכנון ובהתפתחות המכונית האוטונומית. הנקודה הארכימדית החינוכית שלנו היא איך מלמדים באופן חדשני ודיגיטלי בכיתה שנראית כמו בעבר. בעיניי הציר המרכזי הוא המורה! ברגע שנוכל לצייר את המיומנויות, הכישורים, הציפיות והאתגרים של המורה שילמד בהתאם למאה ה-21 – נפצח את העניין! זה בדיוק כמו המחוון והשלבים שייצרו בהתפתחות המכונית האוטונומית!". 




פורום השאלות 

מור דשן, משנה למנכ"ל ומנהלת תחום פדגוגיה ברשת דרכא, שרון גרינברג, מנהל מרכז המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך במכון מופ"ת, ביה"ס למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות.

האם לדעתכם צריך למדוד אוריינות דיגיטלית של מורים ומורות? 
מור: למדנו מפרופ' ענת זוהר שחלק מהמדידות הפוכות להיות מדדים עתירי סיכון. למורים צריך לתת מחוון משלהם. 
שרון: כולם זוכרים את הלוח האינטראקטיבי. אם היינו מפתחים מדד שמודד את השינוי באמצעותו – הלוח היה מתאים לחלק קטן מהמורים שיודעים לעשות בו שימוש. מי שעושה את ההבדל הגדול הוא המורה ולא הלוח עצמו.  
צריך למדוד כדי שמורה יראה תהליכים של שיפור ביחס לעצמו! כך הוא יוכל להציב מטרות ולהגיע אליהן וכך המערכת תהיה מדויקת יותר. לדעתי צריך למצוא שלושה מדדים המשפיעים: למשל הייתי רוצה למדוד את המיומנות של היכולת ללמוד. 
ד"ר עופר רימון: היכולת ללמוד = פיתוח הלומד העצמי מתחבר ל"ואהבת לרעך כמוך". השאלה איך עושים את זה. 

שאלה: מה המלצתכם למדיניות משרד החינוך על מנת להביא כמה שיותר מורים לשימוש בטכנולוגיה בהוראה? 
שרון בוחר להשיב בשאלה: כמה שאלות שואלת מורה ממוצעת בשיעור של 45 דקות? 86 שאלות (כולל למה איחרת וכולל: "הבנת?...). כמה זמן לוקח לענות? 1.2 שניות. נקודה למחשבה... 
ד"ר עופר רימון: בדרום קוריאה אומרים שכשהילד מגיע הביתה אמא שלו שואלת מה שאלת היום. שאילת השאלות היא דבר נפוץ בכל הבתים בישראל. 
מור: הייתי מנסה לטפל במדיניות שקשורה לטלפונים סלולריים בבתי הספר. יש לטפל ברגולציות שיתאימו את עצמן למציאות המשתנה. מהצד השני הייתי מנסה לתגמל על יוזמות קטנות בתחומים אלו. בוואטסאפ זה אחד התהליכים המשמעותיים! 

שאלה מהקהל: איך הופכים את המערכת למערכת לומדת? או: איך דואגים לכך שרעיון אחד שמצליח בכיתה נפוץ ומתרחב? 
שרון: בריטיש קולומביה עשו קוריקולום של מקצוע אחד. הם הבינו שלכל מקצוע צריך לדעת מה הרעיונות הגדולים, מה ידעו ומה התלמידים יעשו. המורים קיבלו את הדף וכל מורה לימד את זה אחרת! זו דוגמה מעולה לרעיון שמצליח על ידי התוויה של מחוון מובנה. 
מור: יש מורות מוכשרות ויזמיות רבות שלא באות לידי ביטוי ואין מכירים אותן. צריך לדעת לתגמל מורות כאלו בהתאם. 


מחוון / מודל למציאת הנקודה הארכימדית 

קובי רפאלי, מנהל אגף טכנולוגיות מידע, המשיך את אמירתו של קורצ'אק והביא אנלוגיה לכך שהוא מאמין רבות בצוות המקצועי והמסור שעוזר לו רבות בהטמעת טכנולוגיות, מידע ותקשוב במערכת החינוך. 

קובי הציג מצפן שבאמצעותו ניתן להגדיר עד כמה המורה מתוקשבת/דיגיטלית ובכך גם ניתן יהיה לקבוע נוכל עד כמה בית הספר מתוקשב ועד כמה עובדי ההוראה בבית הספר מתוקשבים! המצפן נבנה בהתייעצות עם ראשי המינהלים ואגפי הגיל במשרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, המינהל הפדגוגי, המכללות, אוניברסיטאות ומומחים בתחום. המחוון בנוי מארבע רמות – מורה שלא מיישמת תקשוב (כמעט לא קיימת כזו היום) אך משמש כעוגן, מורה ברמה המשלבת תקשוב ברמה בסיסית, מתקדמת (כדוגמת רכזת תקשוב) ומומחית (מורה יוצרת תוכן ומורת מורים). המצפן/מחוון יתפרסם בקרוב. 

המדדים המרכזיים הם: מורים משלבים משימות אוריינות מתוקשבות בכיתה, עושים שימוש בתוכן ובספרים דיגיטליים, עוברים תהליך פיתוח מקצועי מותאם תקשוב, מבצעים למידה שיתופית ועושים שימוש בסביבות לניהול למידה.


 
 
 
נוסף לכך מירי שליסל, יו"ר המזכירות הפדגוגית הוסיפה שמורים נדרשים לנתח מידע ולקבל החלטות על בסיס נתונים ובכך להתאים את הלמידה לרמתם של התלמידים.​


סיכום הדיונים בשולחנות העגולים

 
דיון על אילו מיומנויות דרושות למורה הדיגיטלי? בהובלת דר' מור דשן ולימור לייבוביץ'
תשובות:
  • פתיחות וגמישות מחשבתית​.
  • אוטודידקטיות - פיתוח כלים עצמאיים.
  • עבודה בשיתוף, ושיתוף ידע בקהילה ובצוות.
דיון על איך מודדים אוריינות דיגיטלית של מורים? בהובלת שרון גרינברג ורונית אלוש
תשובות: 
  • לא למדוד את המורה אלא את התלמיד.
  • לפני המדידה יש להבין מה המצב בשטח (base line).
  • סביבת עבודה דיגיטלית שיכולה ליצר נתונים.
  • ה-data לא מגיעה אל המורה. עובד עם תחושות בטן.
דיון על פיתוח מקצועי מקדם אוריינות דיגיטלית בהובלת וונדי בירנבוים ואורית טאטי
תשובות:
  • במסגרות הפיתוח המקצועי חייבים לשלב עקרונות המקדמים למידת עמיתים ופרקטיקה.
  • חשוב לתת למורה להתנסות ולחזור עם תובנות מההתנסות למסגרת ההכשרה.
  • להשקיע בשינוי התפיסה ובעיקר בהגדרת תפקיד המורה בעידן הדיגיטלי.
  • מורה שמבוססת אצלו תפיסת ההוראה והלמידה, התפיסות הפדגוגיות מושרשות אצלו, שיודע לשחרר את תחושת השליטה, שמוכן ללמוד מתלמידים, מכל מלמדי השכלתי, שלא פוחד מכישלון או מחוסר הצלחה.שיודע לומר זה לא הצליח ואני שם את זה על השולחן ומנהל דיאלוג עם התלמידים והעמיתים שלי למה זה לא הצליח.המורה שמתפתח מקצועית ולומד כל הזמן , במיוחד לומד מודלים פדגוגים המושתתים על התקשוב, המורה שמעז,מאחורי כל מורה דיגיטלי מומחה עומדת רכזת תקשוב חזקה עם גב של מנהלת ביה"ס מנהיגה.המורה הדיגיטלי יודע שרק אם הוא ישנה את סביבת הלמידה / מרחב הלמידה ויערוך שינוי בארגון הלמידה ויעשה שימוש באסטרטגיות חדשניות רק אז הטכנולוגיה שהוא מבקש לשלב ישתלבו כשתי וערב.
  • מנהל ביה"ס וצוות הנהלה שותפים לבניית הסילבוס והחיבור לחזון ביה"ס חיוני להצלחת ההכשרה.
  • מודלינג של המרצה, של המורה, של מנהל ביה"ס. 

דיון על אוריינות דיגיטלית בראי שכבות גיל בהובלת יואל רוטשילד ודלית סהרון
תשובות: 
  • מיומנויות דומות לכלל שכבות הגיל עם דגשים שונים בהתאם לאוכלוסיה / גיל.
  • הבדל בין תפיסות לביצוע.
  • חשה פיספוסים בהתייחסות הלומד כפרט בקהילה - מורה לומד והמערכת מחטיאה את המטרה כשהיא מסתכלת רק על המורה. המרכיב של קהילה מחבר את ההורים כמעורבים ולא כמתערבים.
  • זה לא אמור להיות גילאי, אלא כמיומנות אישית ומקצועית של המורה.
דיון על אוריינות דיגיטלית מותאמת מגזרים בהובלת אייל אנקרי ונאדיה חאג'
תשובות:
  • ​​פעמים רבות נראה כי ישנם אתגרים וקשיים הנובעים מפערי שפה, אך למעשה תלמידים על אף פערי השפה מוצאים מכנה משותף סביבו הם מתקשרים ומתחברים.
  • טכנולוגיה מהווה "דבק" המחבר בין אנשים בכלל ותלמידים בפרט על אף פערי השפה.
  • דגש על יעילות: חשוב לא רק להכניס למערכת החינוך כלים דיגיטליים אלא ללמוד איך להשתמש בהם באופן יעיל, מה המטרה, מה רוצים להפיק מהם, ואיך לעשות זאת
דיון על ערים חכמות – מודל אוריינות דיגיטלית בהובלת מירי אורי גוטפריד וניצנית ישראלי, רינת רובינשטיין.
תשובות: 
  • שינוי במבנה הארגוני של רשות לצורך שינוי תרבותי.
  • הבסיס לכל נמצא בתשתיות, הכשרה והון אנושי ולבסוף תוכן ומיזמים מוניציפליים.
  • נדרשו תקנים חדשים ברשות ובמימון הרשות - בעלי תפקידים חדשים.
  • פדגוגיה מבוססת נתונים - למה ולאן רוצים להוביל. וכמטאפורה - נדרשים גדרות וחלליות.
  • יצירת מדד להצלחה - איך יודעים שהצלחנו. המדידה נערכת בשיחה עם מנהלת בית ספר.
  • ההבחנה בין תקשוב לאוריינות טכנולוגית הוא הפדגוגיה החדשנית.
  • על המורה לדאוג שהתלמיד שלו יעשה שימוש בלמידה בכלים דיגיטליים, ללא תלות במקצוע. פחות חשוב אם הוא עודה שימוש בכלים דיגיטליים בעצמו.
  • חשוב להגדיר עבור המורים מסגרת זמנים, מרחבים, להעריך את התהליך ולעשות מעקב. צריך לעשות מחקר שדה בתחום, האקדמיה צריכה להכנס לתוך בתי הספר.
  • תפקיד המורים לאו דווקא לפתח מוצרים, אלא לתת פידבק ליזמים.
  • האם קיים מורה דיגיטלי? הטכנולוגיה תפקידה לשרת את הפדגוגיה, לתת ערך מוסף.
  • הבנת הערך של השימוש בטכנולוגיה.
  • הילדים דוברים שפה דיגיטלית, אי אפשר להתעלם מזה.

 
 

 

במיט-אפ השתתפו ד"ר עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, קובי רפאלי - מנהל אגף טכנולוגיות מידע, לימור לייבוביץ'​ - מנהלת פרויקט אוריינות דיגיטלית במשרד החינוך, מור דשן - משנה למנכ"ל ומנהלת תחום פדגוגיה ברשת דרכא, שרון גרינברג - מנהל מרכז המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך, מופ"ת - ביה"ס למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, איתן קלינמן -  מנהל היחידה לחדשנות טכנולוגית במשרד החינוך, אייל אנקרי - מנהל איפכא, ניצנית ישראלי - מתאמת עירונית לתקשוב החינוך ומירי אור גוטפריד - סגנית ראש מינהל החינוך מנהלת אגף יזמות וחדשנות מראשון לציון.




הדיונים היו מעניינים ומעוררי השראה בזכות המשתתפים שהביעו דעתם מתחומים שונים ובאופן פתוח והודות לשיתוף הפעולה המצוין בין כל הגורמים המארגנים והמוזמנים. כן ירבו מיט-אפים לקידום התקשוב בישראל!​

כתיבה וצילום: יעל צמח-גרינשפון


 ​​​​​​​​​​​​

תאריך עדכון: 26/06/2019
 ​
​​​​​​​